לילה בניו יורק: מה הלך שם, לעזאזל?

התעוררתי לבוש בתוך אמבטיה. לא נראה לי שזו האמבטיה שלי. איפה אני? מה לעזאזל קרה אתמול בלילה? חמקתי החוצה בשקט מגייס את כל הכוחות שיש לי כדי להתעלם מהכאב המפלח את הרקה השמאלית. פרברים. הבתים גדולים ומרווחים, הדשא בחזית באותו הגובה, אני כנראה רחוק מקנזס, טוב לא קנזס אבל ברוקלין. מזל שאין עבודה היום. איך הגעתי הנה?

אולי אני לא יודע מה קרה, אבל אני יודע טוב מאוד מי אשם. היינו בסנטרל פארק וחיכינו שההופעה תתחיל, בקיץ יש שם הופעות חינם. אלון התחיל לדבר עם איזה בלונדה, דווקא חמודה, אבל נראה שהבחור שהיה איתה היה חבר שלה. לא שזה הפריע לאלון וגם היה ברור שלא ייצא מזה שום דבר טוב.

כשנגמרה ההופעה הלכנו לאכול משהו כי די מתנו מרעב וההולנדית, הבלונדה הייתה הולנדית, רצתה להמשיך לאיזה מועדון לרקוד או משהו. אלון הציע ללכת ל-1oak, זה קיצור ל-One of a kind, המועדון הכי לוהט בניו יורק. לא ברור לי מה עבר לדפקט הזה בראש, בעצם אני יכול לנחש, אם יש איזשהו סיכוי שהוא עובר את הסלקציה הרצחנית ייצא לו מזה רק טוב.

אבל ברור שאף אחד מאתנו לא יכול לעבור את הסלקציה הפסיכית שם. שתבינו, לא מזמן לינדזי לוהן שפכה שם דרינק על איזה דוגמנית. זו הרמה של האנשים שאנחנו מדברים עליהם, מגה-סלבס, ואני לא מתכוון ליודה ונינט. המועדון הזה נמצא במיט פאקניג דיסטריקט, האזור הכי טרנדי שברוב המועדונים שם דרינק עולה איזה 20 דולר.

נו באמת, ברור שלא הסתכלו אפילו לכיוון שלנו, הבלונדה לבד בטח הייתה נכנסת אבל לא יחד אתנו. מזל שבניו יורק לא חסרים מקומות. זרמנו ל-Cielo, מועדון האוס שווה ומגניב שגם אליו לא קל בכלל להיכנס. המחיר די שווה, אם נכנסים – מועדון גדול ומעוצב שמארח די-ג'יים מאירופה. באותו הערב היה סט של לואי וגה, די-ג'יי הבית, ולמרות שגם כאן לא הכניסו אותנו היה די שווה רק לעמוד בתור, מלא אנשים יפים אבל הסלקציה מבאסת, לא רק בתל אביב.

המשכנו לוובסטר-הול ליד יוניון סקוור, מועדון די ענק בבניין ישן. יש שם מלא חדרים עם מוזיקה שונה ואפשר לאבד את מי שבאת איתם ממש בקלות. את אלון מצאתי בשירותים כשמישהו קורא לו בכף היד. אמרתי לו שנראה לי שצריך לחתוך כי לך תדע לאן זה יוביל.
תפסנו מונית לקוש, אני זוכר כי פתחתי את החלון להקיא והנהג כמעט הרג אותי. הקוש זה מין מועדון מרוקאי כזה, יש נרגילות ואפילו חומוס. די נחמד שם למרות שנראה לי די דפוק לשלם 15 דולר על נרגילה אבל זרמתי, המוזיקה שם בדרך כלל אחלה. יש לי הרגשה שהג'מייקני שם לי משהו בנרגילה כי משם הכל מתחיל להיות די מעורפל.

הספקנו לא מעט בהתחשב בזה שבניו יורק הכל נסגר בארבע לפנות בוקר. אני חושב שמתישהו בטח איבדנו את הבלונדה כי אני לא מבין איך מתי היא התחילה לרקוד עם הרקדניות החצי ערומות על הבר, אני גם לא ממש יודע להגיד איפה זה היה, אבל אם אתם מוצאים את המקום הזה תגידו לי, נראה לי שהיה די מגניב שם.